בס"ד תפארת
שבתפארת התשמ"ט
הקדמת
העורכים
למען דבעי
ודחשש
"הראה
הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור
ופרנסיו" כי הדורשים ומבקשים הם משתנים לפי
תפקיד הדור. צורכי צבור של אמונה של דור זה
אינם שווים לצורכי צבור של דור אחר. בדורנו
נסתתמו כמה משבילי דרקיע ומכמה טעמים: א..אחרי
השואה קשה מאד להפגע במקום התפילה בקל וחומר:
אם הם לא נענו אנו על אחת כמה וכמה. ב..נתהווה
לנו שנוי עצום ונורא בערכי חיינו ומחשבותנו
על מהות המציאות.
היהדות
עכשיו במשבר וחבלי לידה לעידן חדש. רבים מהצעירים,
עדיני הנפש מעמנו לא מצאו להם מנוח בין עצמות
היבשות וטעמו מדרכים שונים של התבוננות ומוחין
דגדלות. אין הם סובלים עוד להכלא תוך שגרת תפלה
דקטנות. במקום להיות מוצָאים ידי חובת התפילה
על ידי חזנים ובעלי תפילות על מנת לקבל פרס
רוצים לרכוש לעצמם קרבת אלקים על ידי עצמם.
ערכה
ומקומה של האשה וכל הניזן מעלמא דנוקבא נתעלה
משפלותו. השכינה הקדושה מצאה לה בנות המכבדות
אתה. ועוד: מה שהיא טמון ומוצנע מן הקבלה מצא
מתרגמים/ מסבירים ומפיצים שהפיצו המעינות
חוצה. ולרווות צמאונם של הדורשים ביהדות מה
שנשמתם מאירה בהם.
זרם התחיה
שהניע את הנוער של "חוזרים בתשובה" פגע גם בהרבה
אחרים שלא ראו להם מקום בעולם החרדי המבקש
להחזיר את העתרה ליושנה - קודם השואה. ואף שידיהם
קצרה לפעמים בידיעת התורה ולשון הקודש חשים
הם את היד הפשוטה לקבלם תחת כנפי השכינה וההשגחה.
לפי הוראת לבם מסרו את עצמם למצוא דרך רוחני
ומוסרי לתקון עצמם ותיקון העולם והחברה כי
בזה ידיהם רב להם בידיעת סדרי החברה והטבע.
רבים מהם עוסקים בצורכי צבור של חינוך. בריאות,
ורפואה.
פרצופי
אלוקות וסמליהם הנובעים מן העבר. אין מביאים
אתם לידי השראה. אין אדנות המלך והשופט לה'.
יותר קרוב להם הסמלים היסודיים - ריע, אהוב,
אם רחמניה, הדר הטבע ואהבת הבורא לנבריו/ה.
אנו חשנו שניתן לנו הרשות והתפקיד לייצור סמלים
ופרצופים ולבנות מהם בנין המלכות כמו שבכל
שנה ושנה עלינו שוב לבנות בנין המלכות ושאר
הפרצופים בימי הרצון. כך בשנוי ווסת עצום של
תקופה עלינו להמציא ולמצוא ולהתקשר עם אלה
הפרצופים דרכם יבקעו אורות הקודש. התחדשות
ותרופה לתבל ויושבי בה.
ובכן
נפל בחלקינו לטרח ולמצוא גישה חיובית, מעודדת,
אשר נאה היא ויאה למה שהשגנו אנו מדרכי נועם
השכינה שהיא כנסת - ונחלת כל ישראל. יחד עם דורשי
ה', אנשים ונשים, יודעי ספר וחיין, יודעי פגיעה
וגעגוע, רעבים וצמאים - לא ללחם ולא למים - מבני
בריתנו ושאר יראי ה', עסקנו בתפילה ותפילות
ואספנו מאוצר הנהוג אתנו ובררנו את המשובח
והרצוי מהרב שהיה לפנינו כדי להעניק לצבור
שלנו. וכל דכפין ודצריך לסידור זה ישתמש בו.
בוודאי
ימצא המעיין דברים שירָאו בעיני/ו/ה כסטיה
מדרך מלכו של עולם. לכן אבקש ממנו/ה שיבחין
נא, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו
יוכיח אלא יכנס נא בסבר פנים יפות לתוך סוג
תפילה זו. בינו/ה ובין נשמתו/ה ימצא שמץ מן האור
הגנוז בארשת שפתי קהלנו. אם באור הזה יביט על
השאר. ימצא שגם זה הנראה כפגם מבוסס על שיטה
של איתן שהיא המשך פרטי לשיטת המקובלים והבעש"ט
נ"ע ומרובה מידת ההמשך ממדת ההפסק:
מן הבריא
שבשטיבל חסידי נעשתה חבורה של חוג מתפללים.
מי שנאה
לו התפילה הרגילה והמסורתית ושגורה היא בפיו
ישתמש בנוסחות הרגילים. אין הוא והיא מן הנמנים
על סדורנו ויהי רצון שתהיה קרבתם לה' להם טוב.
תבוא
ברכה ה' על כל העוסקים בצורכי צבור של אמונה
אשר בכל אתר ואתר.
משולם
זלמן חייא בן ר' שלמה הכהן ותל"ח חיה גיטל שחטר
שלומי. "אור חדש" (ע' 92-03)
Pnai Or
Siddur Text pp 29-30 Rabbi Zalman Schachter-Shalomi