פ' מטות
אל ראשי
המטות - איש כי ידור נדר,
(במדבר ל' ב-ג).
ולמה
דווקא מצות התרת נדרים זאת לראשי המטות. אלא
כי לעשות תשובה צריכים להתיר נדרים היינו דברים
שעשה ג' פעמים ונעשה לו כהיתר וכהרגל שיש לו
חזקה, וצריכים להתיר נדרים כאלה ע"י שראש המטה
מוציא לו פתח חרטה. ולכן בכל דור ודור יש ראשי
המטות נשמות כלליות הפותחים לנו שער ופתח להרטה
לדופקים בתשובה.
וקשה
- למה לא תוכל האשה ג"כ לבטל את נדר האב והבעל.
אלא כי הנדר הוא דבר זמני בד"כ, וכמו שהאיזשביצער
(ס' מי השילוח חלק א' מטות ד"ה איש כי ידור נדר)
כתב אשר הנודר יש לו טענה נגד השי"ת למה לא אסרת
דבר זה או זה מצד התורה היות שאותו הענין מכשיל
אנשים כמוני ומזיק להם. ולכן נתן השי"ת לנו
את האפשרות להדיר דברים ולעשותם חתיכא דאיסורא
לעצמו מדאוריתא ע"י הנדר, עיי"ש באריכות.
ואחר
שגובר על הנסיון בא אל החכם להתיר נדרו. מה
שאין כן באשה אינה צריכה לנדרים רשמיים, כי
כאשר מעוברת או מניקה נודרת דרך הטבע שלא להינות
מדברים המזיקין לעובר או תינוק. ומ"מ צריך הרבה
עיון למה אישה דווקא יקימנו או יפירנו ולא
היא כגבר.