רבי שלמה קארלינר
רבי שלמה נרצח בידי חייל רשע בעיר לודמיר באמצע התפלה ביום כ"ב תמוז תקנ"ב
 
רבי שלמה מקיים הבטחתו לרשע
 
פעם אחת בא הרה"ק האלקי ר' שלמה זצוק"ל מקארלין לבית מדרשו, באשר היה אז בעל חוב של ד' מאות רו"כ והיה קשה עליו לנסוע לעיירות לקבץ את הסכום הזה, והכריז בעצמו, שהאיש אשר יתן לו עתה את הסכום הנזכר לשלם לנושיו הוא מבטיח לו עוה"ב. בסיימו את דבריו קפץ ממקומו איש אחד מפורסם ברשעתו שהיה אז בבית מדרשו וסילק לו את הסכום הנ"ל במזומן. בראות הקדוש מי הוא הנותן, התחרט מאוד על דבריו ורצה להחזיר לו את המעות, והתחיל לבקשו שימחול על הבטחתו, וכי בעד זה יבטיח לו עשירות כל ימיו, ולא רצה למחול, והפציר בו הרה"ק והציע לפניו אריכות ימים, והאיש הנזכר לא רצה לשמוע כלל, והנה הרב הקדוש הפצירו עוד והציע לפניו אריכות ימים ועשירות גדולה לו ולזרעו אחריו, ובשום אופן לא רצה האיש למחול, באמרו שמקח נשאר מקח. בראות הרה"ק, כי אי אפשר אז אמר להאיש הנה כי כן, לך וצו לביתך, כי בעוד ימים אחדים מוכרח אתה למות ר"ל, ונתרצה גם על זה, וכן היה שנפל תיכף על ערש דוי ומת. וצוה הרה"ק להודיע לו את זמן ההלויה, כי ברצונו ללוותו. וכיון שיצא הרה"ק יצאו כל תלמידיו, ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא? וכבוד גדול נעשה לו במותו, ואחר שנעשתה לו צורת הקבר לקח הרה"ק את מטהו, ותחבו בקרקע סמוך לקבר, וסמך עצמו עליו כרגעים אחדים, אח"כ הרים את ראשו, ולקח את המטה ועשה חריץ גדול סביב הקבר וחזר לביתו. ויהי ביום השלישי בהיותו יושב עם תלמידיו על שלחנו הטהור, התחיל לצחוק פתאום, ונבהלו תלמידיו מזה כי לא ראו דבר שיגרום לצחוק זה, ויספר להם הרה"ק ענין הצחוק, היות כאשר נקבר האיש הנזכר בא אליו מלאך דומה כנודע, אולם לא יכול היה לעבור את החריץ להכנס פנימה להקבר, ויען קשה עליו פרידתו מהאיש הרשע הנזכר, בכן זה שלשה ימים אשר סובב הולך סביב העיגול החריץ ובשום אופן אין ביכלתו להכנס פנימה, וירדו הפמליא של מעלה לראות דבר חדש זה, שבחריץ שעשה בשר ודם במטהו אין ביכולת מלאך לעבור בו, וכי זה שלשה ימים מסבב החריץ ואין ברצונו להניחו, ובראותם זאת התחילו לצחוק ממנו, ובכן גם אני צחקתי. שמע שלמה ח"ב, ספורים