רבי מאיר
מפרמישלאן
נפטר
ביום כ"ט אייר תר"י
פגישתו
עם הגאון רבי יוסף שאול נתנזון
פעם
אחת עבר דרך פרמישלאן מרן הגאון המפורסם מוהר"ר
יוסף שאול נאטאנזאהן זצ"ל, שבעודו אברך סמוך
על שלחן חותנו בלבוב נסע דרך פרמישלאן לברז'אן
לקיים מצוות כיבוד אביו הגאון רבי אריה לייבוש
נאטינזאהן זצ"ל, מח"ס "בית אל" שדר בברז'אן. כאשר
כבר שמע הגאון ר' יוסף שאול זצ"ל שמע רבינו הקדוש,
שספרו לו אנשי אמונים מרוח הקודש שנראה אצלו
כל שעה רצה לסור אליו לתהות על קנקנו. בבואו
לחדרו מצא את רבינו הקדוש יושב על יד שלחנו
ושום ספר לא היה פתוח לפניו. מיד הרהר הגאון
רי"ש זצ"ל, שהיה מתמיד גדול בלימודו ולא הלך
ד' אמות בלא תורה, איך יתכן שאיש שיושב בטל מבלי
לעסוק בתורה יזכה לרוה"ק? כאשר נגש אליו ונתן
לו שלום אמר הרה"ק ר' מאיר אליו: "יונגערמאן
איהר זענט דער מחבר פונ'ם מפרשי הים", אבקשהו
שיאמר לי פירוש דברי חכמינו ז"ל בגמרא: אם ראית
תלמיד חכם שעבר עבירה אל תהרהר אחריו כו', שמא
עשה תשובה, והקשו שמא עשה תשובה ס"ד, ותרצו אלא
ודאי עשה תשובה, שזה יפלא אחרי שציירו בת"ח
שהוא בטח ירא ה' איך יצוייר שאדם כזה אשר חז"ל
הקדושים קראוהו ת"ח יעבור ח"ו עבירה, ובפרט
בפרהסיא, שצריך להמלצה שבודאי עשה תשובה? במקום
לא היה ביד מרן הגאון רי"ש זצ"ל מה להשיב. פתח
רבינו ואמר "מאיר יגיד לכבודו תירוץ הגון".
באמת ת"ח אמיתי לא יעשה עבירה, רק יצוייר שתראה
את הת"ח כשאינו עוסק בתורה והרי בעיניך הוא
עובר עבירה מאחר שהוא יושב בטל בלי תורה, על
זה אמרו חז"ל: אל תהרהר אחריו, כי בוודאי עשה
תשובה, הכוונה שרבינו החוזה מלובלין זי"ע, בעת
פתחו הגמרא ללמוד אמר מקודם: ''רבש"ע אפשר כתוב
עלי ח"ו מה לך לספר חוקי, הנני מקבל עלי לעשות
תשובה מעתה, וכך עשה בכל פעם קודם שישב ללמוד.
והנה לרבינו מלובלין היה די רק הרהור תשובה,
אבל לאיש כמוני לא די לו בהרהור תשובה בלבד,
רק צריך אני לזה זמן רב לצמצם מחשבתי, לקבל
עלי עול מלכות שמים קודם הלימוד. וזוהי כוונת
חז"ל אם ראית ת"ח שעבר עבירה, דהיינו שנתבטל
מדברי תורה, אל תהרהר אחריו, דשמא עשה אז תשובה.
וסיפר
הגאון רי"ש זצ"ל, שאחרי כן שאל בעצתו היות שמציעים
לפניו רבנות בעיירה קטנה אחת אם לקבל אותה.
פנה רבינו ואמר, שיחכה בלבוב "באשר אויף אייך
יונגערמאן ווארט א גרויס רבנות". וכן היה, שבזמן
קצר אחרי כן נתקבל הגרי"ש זצ"ל לאבד"ק לבוב.
אור המאיר.